פס"ד בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בין בעלה של מנוחה לבין אחיה

בפני תביעה  לפירוק שיתוף במקרקעין. בין התובע שהוא בעלה של המנוחה לבין אחיה.

הנכס נשוא התביעה  הוא  בית (להלן:" הבית" ). זכויות החכירה בבית רשומות  על שם התובע ואשתו המנוחה בחלקים שווים .

התובע טוען שבניגוד  לרישום הזכויות של מחצית הבית לא היו שייכות לבני הזוג אלא לאחד בשם ח.  שרכש ביחד איתם את הבית. חלקו  של ח. נרכש מאוחר יותר על ידי התובע בעצמו . מאחר  ולבני הזוג אין ילדים חלקו של התובע בעיזבון  אשתו המנוחה על פי צו הירושה הוא 6/9 בעוד שחלקו  של כל  אחד מהנתבעים ,אחיה של המנוחה 1/9 .

התובע טוען שיש לבצע את פירוק השיתוף כך שכל אחד מהנתבעים ייטול 1/9 משווי רבע הבית ואילו הנתבעים טוענים שזכות כל אחד מהם לקבל 1/9 משווי מחצית הבית.

רקע עובדתי

1.      התובע היה בעלה ואפוטרופא של המנוחה י. ר. ז"ל. הם נישאו בשנת 73 וחיו יחד עד פטירתה ב- 31/8/06.

2.      כ-15 שנה לפני מותה, נפצעה המנוחה בתאונת דרכים ומאז הייתה מרותקת לכסא גלגלים כשכל פרנסתה מוטלת  על  התובע.

3.      התובע רכש את "הבית"  ורשם את זכויות החכירה  על שמו ושם המנוחה בחלקים שווים. מחצית מהסכום ששולם עבור הרכישה הושקע על ידי אחד בשם  ח.  (להלן: "ח.'"). התובע וח. ערכו  בינהם  הסכם  לפיו  ח. ישקיע ברכישת הקרקע ובניית הבית וכשיימכר הבית יקבל  ח. מחצית מהתמורה.

4.      המכירה התעכבה וח. הגיש תביעה כנגד התובע ודרש את הכסף  שהגיע לו- מחצית התמורה. בעקבות התביעה, סוכם כי הבית יימכר למרבה במחיר והתמורה תחולק בחלקים שווים.  נקבע כי עו"ד של הצדדים ומונו ככונסי נכסים לצורך מכירת הנכס. שווי הנכס הוערך ל- 164,000$. אך לבסוף מחציתו נרכשה ע"י התובע עבור סך של 100,000 ש"ח.

טענות התובע:

1.      הסכם המכר בין ח. לתובע בקשר לדירה  קבע שבתמורה ל100000 $ מוותר ח. על טענותיו בקשר לבית. ההסכם אושר על הוגש ואושר בבית משפט השלום בנתניה .דא עקא שבשל היות המנוחה חסויה ובהיות מחצית הזכויות רשומות על שמה היה צורך לאשר את ההסכם גם בבית המשפט לענייני משפחה. הוגשה בקשה לאישור הסכם לביהמ"ש לענייני משפחה בר"ג . אולם היות והחסויה נפטרה ביהמ"ש מחק  את התביעה.

2.      בתיק שהתנהל בביהמ"ש שלום בנתניה- ת.א 3455/05 הוצאו כלל הזכויות בבית בהוראת בית משפט לכינוס נכסים. לאחר התמחרות  רכש התובע את זכויותיו של ח.  בבית.

3.     מי ששימש באותו מועד כעו"ד של הנתבעים , מר פופר ייצג את הנתבעים גם בבהמ"ש לענייני משפחה בר"ג, בבקשה לאשר את הסכם המכר.

4.      בשל רצונו של התובע להבטיח את עתידה של המנוחה, כאשר היה מנהל את עסקיו היה נוהג לרשום את הנכסים שרכש על שמה של אשתו, כך גם  נהנה מפטורים שונים שהוענקו לאשתו עקב נכותה.

5.      לכל אורך מחלתה של המנוחה  סעד אותה התובע ותמך בה ואף היה מעוניין להימנע מהסכסוך עם הנתבעים. אך דרך התנהלות הנתבעים הביאה אותו לפתחו של בית המשפט.

6.      התובע  מתגורר בבית נשוא הפירוק.

טענות הנתבעים:

1.      הרכוש שנצבר לזכות המנוחה והתובע היה רכוש משותף אשר נצבר בעמל משותף במהלך הנישואין, עובר להכרזתה כחסויה, לרבות זכייה בהגרלת מפעל הפיס והזכויות בבית.

2.      גם אם  לו הייתה טענתו של התובע נכונה , הרי שמדובר במתנה שניתנה לחסויה מהתובע  שנסתיימה ברישום ואין התובע יכול לחזור בו מהענקת המתנה, בייחוד לאחר פטירתה המנוחה.